לילד קשה בבית הספר, ובית הספר דורש אבחון וטיפול. אבל איזה? מה יעזור לילד שלך? מורה נבוכים להורה המבולבל

 

מתחילת שנת הלימודים יצא לי לדבר לפחות עם חמש אמהות שקיבלו המלצות "חמות" מבית הספר לקחת את הילד שלהם לאבחון וטיפול. (למה אמהות ולא אבות? לא יודעת, לא נראה לי שיש פה איזו אג'נדה מגדרית. פשוט, ככה יצא. לכן כל הכתוב מעכשיו, למרות שהוא כתוב בלשון נקבה, מופנה לנשים וגברים כאחד).

האמהות היו במצב נפשי מהורהר עד מעורער. היו כאלה שחשו ייאוש מוחלט, ואחרות שכבר השחיזו קילשונים והתקינו לפידים.... אבל כולן, בלי יוצאת מן הכלל, היו מבולבלות.

מה שנגלה לעיני זה חוסר הבנה מוחלט. בלבול גדול לגבי האבחונים הקיימים, מה ההבדל בניהם, מהי מטרתם, ואיך, לעזאזל, הם אמורים לעזור לילד הפרטי שלהן.

 

אחרי 5 שיחות ארוכות (מאוד), הבנתי שאי אפשר להשאיר את זה ככה. זה מידע חשוב ובסיסי.

אז התיישבתי וכתבתי מדריך קצר. משהו שיעשה קצת שכל, קצת סדר, והנה הוא לפניכם: 

"המדריך המקוצר להורה המתלבט"  או "שלושה צעדים לבחירת האבחון והטיפול שיעזרו לילד שלך"

 

 

 


התקשרו מבית ספר?

אומרים שחייבים לדבר על הילד, שהוא חייב לעבור אבחון, כי אי- אפשר להמשיך ככה... מצוין! 

למה? כי קודם כל, זה אומר ששמו לב אליו. ואם אכן יש בעיה, תהיה גם דרך לטפל בה.

תחשבו על כל אלה שחיים מתחת לרדאר. כאלה  שיש להם בעיות וקשיים, רק שאף אחד לא שם לב.

חישבו עליהם, ומיד תרגישו טוב יותר.

מה עכשיו? איזה אבחון צריך לעשות? מיהם אנשי המקצוע הרלוונטיים?  

הנה שלושה צעדים פשוטים שיעזרו לכם למצוא את דרככם בעולם האבחונים והטיפולים.

 

 

צעד מספר 1 -  איספו מידע

 

דברו עם כל האנשים, שמכירים את הילד שלכם. מורים, גננות, מדריכי חוגים, בייביסיטרים, הסבתות, והאמא ההיא, שהילד שלך תמיד שורץ אצלה... נסו לענות על השאלות הבאות:

  • האם הקשיים שהעלו בבית הספר, התבניות ההתנהגותיות ה"מאתגרות" שהמורה תיארה, חוזרות על עצמן בעוד מקומות?

  • מה משותף לכל המקומות הללו? (יש לחץ מסוג מסוים? דמויות שסובבות אותו? שעות מסוימות ביום...?)

  • מהו הטריגר? (מה קורה שנייה לפני שהתבנית ההתנהגותית פורצת החוצה):

    •   האם אמרו לו משהו? 

    • אולי ביקשו/דרשו? 

    • האם זה קשור למשימה שעליו לבצעלמשל, תמיד כשהוא מבין שהוא צריך לכתוב במחברת...או שדווקא למפגש או אינטרקציה מסוג מסוים

בסוף שלב זה אתם אמורים לדעת מהי (או מהן) התבנית ההתנהגותית המאתגרת , היכן זה קורה בתדירות גבוהה, ומהו הטריגר להתפרצותה.

 

רב הסיכויים, שיהיו לכם כמה כאלה, כי זה תמיד גם וגם וגם... ועדיין נסו להתמקד באחת, העיקרית. 

למה? כי זה יותר קל (וזול) להתחיל מאחת. ומניסיוני, כשמטפלים בבעיה העיקרית, זה ישפיע לטובה גם על הקשיים האחרים - אולי אפילו יפתור כמה.

 

עכשיו, כשהקושי יותר ברור ומחודד, אפיינו אותו. האם זה קושי לימודי (הוא צף סביב מטלות לימודיות בלבד), או קושי התנהלותי - התנהגותי (צף במצבים של צורך בארגון והתארגנות - מה שנקרא: כישורים ניהוליים),

או אולי התנהגותי - ריגשי (משהו שם מרגיש לכם לא ממש יציב. נראה כמו קושי רגשי כללי).

 

והנה, אתם מוכנים לעבור לצעד מספר 2....

 

צעד מספר 2 - הולכים לאבחון

עכשיו שאתם יודעים את הכיוון, אתם יכולים לחפש את המאבחן הרלוונטי עפ"י המיפוי הבא:

 

 

אם לדעתכם עיקר הקושי של הילד הוא למידה - לכו למאבחנת דידקטית. 

 

היא מוסמכת לקבוע אם לילד יש לקות למידה. היא זאת שיכולה לומר לכם מהן החוזקות שלו  - כלומר מהם ערוצי הלמידה היעילים שלו, ומהן חולשותיו - כלומר מהם המנגנונים הלא יעילים, שמקשים על מימוש הפוטנציאל. היא זאת שיכולה לומר למורה איך הכי כדאי ללמד את הילד, וכן, גם איך נכון לבחון אותו.

 

בסופו של האבחון תקבלו תמונה לגבי מנגנוני הלמידה של הילד. איך כדאי ללמד אותו, איך לחזק את המנגנונים הלא יעילים, ואם יש צורך, מה תהיה ההתאמה הנכונה לה בזמן היבחנות. בנוסף היא תדע לומר אם יש צורך באנשי מקצוע נוספים (למשל נוירולוג שיבחן את מערכת הקשב, או מרפאה בעיסוק שיכולה לבדוק את היכולות הגרפו-מוטוריות, או פסיכולוג לצורך השלמת האבחון לאבחון פסיכו-דידקטית...)

 

בשורה התחתונה:

תקבלו תשובה לשאלות: למה לילד שלי קשה ללמוד? איך כדאי לו ללמוד, כדי שזאת תהיה למידה יעילה? האם יש צורך להתאים את דרכי ההבחנות שלו, כדי להביא לידי מימוש את פוטנציאל הידע שלו?

אם לדעתכם הקושי העיקרי של הילד הוא קושי התנהגותי. אתם מרגישים שהילד אינו מצליח להתרכז, או לאסוף את עצמו, הוא אימפולסיבי, וחסר מנוחה, אינו מסוגל להשלים מחשבה או רעיון, והעיניים שלו מתרוצצות לכל הכיוונים כשאתם מנסים לנהל איתו שיחה - לכו לנוירולוג או פסיכיאטר. 

הם, ורק הם, יכולים לקבוע אם לילד יש בעיה במערכת הקשב. ומכיוון שזאת בעיה של עוררות חשמלית במוח, רב הסיכויים שיציעו לכם טיפול תרופתי. 

 

אם לדעתכם הקושי העיקרי של הילד הוא קושי התנהגותי אבל קצת שונה מהמתואר לעיל. אם אתם שמים לב, שההתנהגות מועצמת סביב גירויים תחושתיים (עומס שמיעתי, תחושתי, רייחי) . ויש פעמים שחוסר המנוחה שלו  דווקא מתמתנת נוכח גירוי חזק, זה מעלה חשד שהסימפטומים שאתם רואים הם תוצאה של קושי בוויסות החושי ולא במערכת הקשב (למרות שהם מאוד מאוד דומים).

במקרה כזה לכו למטפלים עפ"י הגישות: NDFA, ורדי, רביב, אלבאום, או למרפא/ה בעיסוק בעל/ת התמחות בוויסות חושי. בתחום זה המטפלים מוסמכים גם לטפל וגם לאבחן.

מאבחנת טובה, תבדוק את כל ערוצי החישה של הילד ותציע תוכנית עבודה יומית (!), שתעזור לווסת את  מערכת החושים שאינה מאוזנת. היא גם תוכל לומר לכם אם יש חשד לבעיה גם במערכת הקשב...

זוכרים? גם וגם וגם..

 

בשורה תחתונה: 

תקבלו תושבות לשאלות: למה הילד שלי מתנהג ככה? למה הוא לא מצליח להתארגן? למה הוא לא מרוכז? למה הוא נמנע? למה קשה לו להשתלב במערכת?

אם לדעתכם הקושי של הילד הוא קושי רגשי כללי - כלומר נראה לכם שמשהו שם לא יציב רגשית. אתם לא יכולים לשים את האצבע על משהו ספציפי שמעורר תבנית התנהגותית כזאת או אחרת. או אולי דווקא להפך, קרה אירוע אחד וברור, שבעקבותיו חלו שינויים בהתנהגותו, לכו לפסיכולוגית . היא תוכל להציע גם אבחון, גם טיפול, ואם יידרש - תדע להפנות לפסיכיאטר.

 

יפה! סיימנו את צעד מספר 2, והנה אתם מוכנים לצעד מספר 3...

 

 

 

צעד מספר 3 - בוחרים מטפל 

עכשיו שאתם מבינים מהי הבעיה, שמעוררת את הקושי, הגיע הזמן לטפל בה. לפניכם מיפוי של אנשי המקצוע שמוסמכים לעזור לילדכם, בהתאם לתהליך שעשיתם עד כה.

 

 

 

טיפול בבעיה לימודית 

באופן עקרוני המטפלים הרלוונטיים יפורטו באבחון הדידקטי, משום שיש גורמים רבים שיכולים להשפיע על יכולת למידה. מאבחנת טובה תראה סממנים לקשיים מוטוריים, סנסוריים, קישביים, רגשיים, תיפקודיים (ראיה למשל).... ותפנה אתכם לאדם המתאים להמשך בירור.

 

אשת המקצוע, שבטוח תופנו אליה להמשך עבודה, תהיה מורה המתמחה בהוראה מותאמת. (מה שפעם קראו: מורה להוראה מתקנת). בעזרת האבחון הדידקטי, היא תוכל לבנות תוכנית עבודה, שמתאימה לצרכים של הילד שלכם.

תפקידה יהיה לתת לו כלים לעקוף מנגנונים בעייתיים תוך כדי החיזוק שלהם (של אותם מנגנונים חלשים).

אם אחרי שנה של עבודה, המנגנונים החלשים לא משתפרים בצורה מספקת, המאבחנת תוכל לקבוע כי מדובר בלקות למידה.

 

 

טיפול בבעיה התנהגותית מסוג ADHD/ADD 

הטיפול יכול להיות התנהגותי ויכול להיות תרופתי.

הנה, הנה,  אני רואה את הג'ננה עולה לכם, למראה הביטוי "טיפול תרופתי"....

אז קחו אויר שנייה, ותקשיבו. מה שכתוב פה זו רק (רק!) דעתי.

ובכל מקרה, אני לא מוסמכת להמליץ או לא להמליץ על לקיחת תרופות.

כל מה שאני כן יכולה לעשות, זה לכתוב את מה שאני ראיתי במו עיניי בקליניקה שלי, בבית, ובבתי הספר שבו לימדתי.

אתם תחליטו מה בסופו של דבר לעשות.

 

אז ככה, יש ילדים שבעיית הקשב שלהם כל כך קשה (קרי העוררות החשמלית מאוד מאוד נמוכה), שטיפול התנהגותי לא יהיה יעיל מספיק. ולכן כדאי להקשיב לרופא ולשקול ברצינות את המלצותיו.

מה זה לא יעיל מספיק? זה אומר שהטיפול לא נותן לו מספיק כוחות ומוטיבציה להתמודד עם הקושי שלו בצורה, שמרגיעה את המורים, ההנהלה, הילדים האחרים והוריהם. זה אומר, שהשינוי הוא לא מהיר מספיק, כדי שלא יתייגו אותו ויבטיח שהדימוי העצמי שלו לא ינזק...

 

אז יש כאלה שתרפיה תיתן מענה מספיק ויש כאלה שלא. יש כאלה ששילוב של תרפיה ותזונה תתן מענה מספיק, ויש כאלה שגם זה לא...

היחידים שיכולים לקבוע אם זה עובד או לא הם הילד והוריו.

והיחידים שיכולים להגיד לכם איזו תרופה לקחת, זה רופאים. כאלה שהם מוסמכים. עם חלוק, וסטטוסקופ, ותעודה מתאימה.

 

בכל מקרה, בין אם בחרתם להיעזר בתרופות ובין שלא, מומלץ שיתלווה תרפיסט לתהליך. וזאת בכדי לתמוך, לכוון, ולתת כלים מתאימים בהתנהלותו היומיומית. כי הילד, בשלב הזה כבר צבר פער. וגם אם הכדור מאזן אותו, הוא עדיין מורגל בתבניות התנהגותיות ותפיסות רגשיות שליליות, שעליהם חשוב לעבוד.

 

מטפלים מומלצים יהיו תרפיסטים למינהם (בדרמה, אומנות, בספורט,חרבות, חיות...) התנאי הוא אחד: הילד חייב להתחבר אל המטפל, ולסמוך עליו.

 

*חשוב לי לציין שישנם גם טיפולים הומאופטיים, תזונתיים, ארומותרפיים, ועוד, שנמצאו יעילים.

אני, יפה שושני, איני בקיאה בתחום, ולכן שולחת אתכם לבדוק אותם בעצמכם.

 

טיפול בבעיה התנהגותית מסוג וויסות חושי וטיפול בבעיה רגשית  

שני דברים שונים לחלוטין...המשותף להם שהמאבחן גם מי שיתן לכם את המענה הטיפולי.

בקושי בוויסות החושי - תרפיסטים (שלמדו את גישותיהם של רמי כץ, רביב, אלבאום, וורדי), או מרפאות בעיסוק (שהתמחו בתחום ) יתנו לכם את המענה.

בקושי רגשי - פסיכולוגית ילדים היא הכתובת.

 

זהו, עד כאן המדריך.

 

רק שניה לפני הסוף חשוב לי לומר, שבסופו של דבר אנחנו מדברים על אנשי מקצוע. 

זה אומר שקודם כל הם אנשים.... ואנשים עושים גם טעויות. 

יכול להיות שבחרתם לפי כל הכללים. ונקטתם בזהירות המתחייבת.

ובכל זאת משהו בכימיה, משהו בדרך, לא מתאים לילד שלכם.

תסמכו על עצמכם, תדברו עם המטפל. ואם זה עדיין לא מתקדם - תשאלו עוד מישהו.

(רק תוודאו שגם הוא, איש מקצוע...).

 

ועכשיו, כל שנותר הוא לאחל לכם בהצלחה.

 

 

 

שיתוף בפייסבוק
Please reload

הרשמה לבלוג

פוסטים אחרונים

Please reload

ארכיון פוסטים

Please reload

רשתות חברתיות

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

עמוד פוסט