רפואה סינית והגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית

05/09/2017

 

נתחיל בפרוק והכרת ראשי התיבות הגדולים.


TCM (TRADITIONAL CHINISE MEDICINE)- רפואה סינית מסורתית, שיטת אבחון וטיפול במחלות ותסמינים שונים באמצעות דיקור במחטים, עבודת מגע (טווינא) וצמחי מרפא. בניגוד לשמה המרמז על היותה הרפואה הסינית העתיקה והמקורית, מדובר למעשה בזיקוק של הרפואה הסינית הקלאסית ע"י הקומוניסטים בתקופתו של מאו, לכזו שתתאים לסגנון המשטר החדש. כיום נחשבת ה-TCM לרפואה הסינית הפופולארית והמוכרת ביותר בעולם. בלימודים נחשפים התלמידים גם לשיטות ולגישות הקלאסיות (שלא אבדו עם עליית מאו לשלטון), אך מי שמעוניין בגישה הקלאסית האמיתית נאלץ ללמוד אותה בנפרד, במקומות המיועדים לכך.


הגישה של הרפואה הסינית לטיפול היא גישה הוליסטית, המחברת בין הגוף לנפש, ובין תופעות וסמני מחלות שונים לאיכות החיים של האדם (מזון, סביבה, רגשות וכו').  לפי הגישה הסינית מערכות שונות בגוף האדם שולטות באיכות האנרגיה (QI), הדם (XUE), נוזלי הגוף (JIN YE) ובסיס החיים (JING). כך לדוגמא מערכת העיכול הראשונית, המורכבת מקיבה וטחול, אחראית על עיבוד המזון לאנרגיה (QI) והוצאתה הלאה לשימוש הגוף.


לכל איבר פנימי בגוף התבטאות חיצונית, לדוגמא הריאות מתבטאות בעור, ונפתחות אל האף; הכבד מתבטא בציפורניים, ונפתח אל העיניים. הבנה זו עוזרת הרבה פעמים בתהליך האבחון, ובבחירת הטיפול המתאים.


הרפואה הסינית באה לפתור בעיה מהשורש, ומנסה למצוא את המקור הראשוני לתסמינים המופיעים במהלך מחלות וכאבים שונים. בניגוד לגישה הרווחת ברפואה המערבית, שלכאבי ראש טוב לקחת אקמול, ברפואה הסינית נעזור לפתור את הכאב, אך גם ננסה למצוא את הדרך לגרום לו שלא יחזור. במקומות רבים בהם הרפואה המערבית פותרת את הבעיה עם כדור לשיכוך הכאב, הרפואה הסינית תפתור אותה עם טיפול במקור הכאב.

 

NDFA- הגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית- בעולמנו כיום ישנם אין ספור מאבחנים הנותנים לילד כותרת (דסלקט,דסגרף,ADHD וכו') ומחזירים אותו למערכת החינוך עם המלצות שונות להקלות במבחנים ולעיתים קרובות מידי לטיפול תרופתי. הרבה פעמים מוזמנים הורים לשיחה בבית-הספר בה מבהירים להם שהילד: "פשוט לא מקשיב", "מאוד מפריע בכיתה" או כל נזיפה אחרת, ועליהם לגשת למאבחנת ולקבל הגדרה לבעיה שלו. יותר מדי פעמים מסתכם הביקור בהמלצה לרטלין. חשוב לציין שהרטלין היא תרופה שיכולה לתרום רבות לילד שנזקק לה באמת, לצערנו כיום קיים שימוש יתר ואינפלציה במתן התרופה גם במקרים שאין בה צורך אמיתי. מחוסר ידע ההורים חושבים שאין פתרון אחר לבעיות הילד ונותנים את התרופה או מקווים שבית הספר יקבל את המלצות המאבחן להקלות (אין חובה על בית ספר לספק את המתקנים או התקנים ההכרחיים לפעמים לצורכי תלמיד עם בעיה לימודית).

 
גישת ה-NDFA היא גישה הוליסטית לאבחון, קידום בעיות התפתחותיות וטיפול בהפרעות קשב ולקויות למידה באמצעות התנסויות תחושתיות ופעילויות משחק ותנועה. גישת ה-NDFA היא גישה הבאה להבין מה מקור הבעיות הגורמות לילד לא להצליח לקרוא, לכתוב, לשבת בשקט בכיתה, ועוד מגוון תחומים המפריעים לילד להתפתח בצורה תקינה.


מטופל בגישת ה-NDFA יעבור בשלב ראשון אבחון מקיף וארוך הכולל שאלון והפעלות שונות הבודקות את תפקודיו השונים והיכן מצויים הקשיים. במידה והוא מגיע אחרי אבחון דידקטי ניקח את הכותרות שניתנו לילד, כמו ADHD, דיסלקטי, דיסגרפי וכו', ונבדוק לעומק מה מקור הבעיה הגורמת לקושי של הילד. האם בעיה במערכת הוסטיבולרית הגורמת לריצוד העיניים היא המקשה על הקריאה, או אולי רגישות-יתר למגע שמנעה ממנו את פיתוח המיומנות בכתיבה. ברגע שהבעיה מפורקת לגורמיה הראשוניים, וברורות המערכות עליהן יש לעבוד על מנת להביא את הילד לתפקוד מלא, ניתן באמצעות תרגולים שונים בבית ואצל המטפל לעזור לילד להגיע לתפקוד איכותי שיעזור לו לחוות את העולם, וללמוד ללא הפרעות.


גישת ה-NDFA מנסה לפתור בעיות תפקודיות ולימודיות מתוך הבנה עמוקה של המערכות המשפיעות עליהן, להקל על הילד החווה קשיים בזמן שיעור אם זה הצורך המתמיד בתנועה או התסכול שבכתיבה איטית מול הלוח ומנסה לעזור להפחית את השימוש בתרופות שונות, אם קיים, במידת האפשר, וזאת באמצעות תנועה, משחק וחוויה.

 
ההבנה שמוחנו הוא פלסטי והיכולת לנצל זאת עומדים בבסיס הגישה. המוח הוא איבר מופלא בעל יכולות נרחבות ללמוד ולהשתנות. כשאנו צעירים אנו חווים חוויות ולומדים בצורה נרחבת מכל הסובב אותנו, במידה ואנו לא נחשפים מספיק לגירויים מסוימים אנו לא לומדים ולא מכירים בהם וכך גורמים לניוון של תפקודים שונים. החסך יכול גם לנבוע מהימנעות מדברים בגלל רגישות כזו או אחרת שעלולה להוביל בהמשך לחסך חברתי. כך למשל אדם הרגיש למגע קל ייצור סביבו מרחב אישי גדול וימנע מהתקרבות לאנשים, אירועים צפופים וכו' וכך יפגע למעשה ביכולת החברתית שלו. בכיתה נראה ילד עם רגישות שכזו שמכריחים אותו לשבת עם בן זוג בשולחן, בסטרס מתמיד כאשר כל מגע קל עלול לפוצץ אותו ולגרום לנקוט באלימות. בטיפול בילד כזה נעבוד על תחושת המגע באמצעים שונים תוך הרגלתו בהדרגתיות לסוגים שונים של מגע ותחושה. נפתח אצלו את החסך במוח שלא חווה תחושות כאלו ולכן לא למד להתמודד איתם ונפחית את הרגישות הרבה שהוא חווה.

 

אז מה הקשר?


הראיה ההוליסטית, בשתי הגישות הטיפוליות הרעיון השולט הוא לראות את האדם כמערכת שלמה, לפתור בעיה תוך חתירה להגיע לעומקה, מבלי לכסות את הביטויים החיצוניים בפלסטר, שמתחתיו אין לדעת מה קורה; (תכופות, במתן כדורים לכאב, הבעיה האמיתית מחמירה, באורתופדיה לדוגמא). שתי הגישות מכירות בתפקידן של מערכות שונות כשולטות בתפקודים שונים, לפעמים ללא קשר ברור לעין ביניהן. לדוגמא אחד הגורמים לבעיות ריכוז היא לחות והטיפול המומלץ להנעת הלחות ולשמירה על ריכוז הוא פעילות גופנית (בנוסף לטיפול כמובן). בגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית תנועה היא הבסיס לעבודה עם הפרעות קשב וקשיי ריכוז כמו גם לעזרה בקשיים מוטוריים שונים. עפ"י ה-NDFA קשיי הריכוז נובעים מרגישויות יתר או מחסר רגישות במערכות החושיות השונות ופעילות גופנית ספציפית למערכת הפגועה תעזור בשיקומה ופיתוח הקשרים המוחיים הנדרשים לכך. דוגמא נוספת לקשר בין הגישות היא השימוש במגע, ב-NDFA עיסויים הם כלי חשוב בפיתוח יחסים אינטימיים קרובים בין ההורה לילד, בנוסף משתמשים במגע כדי לעזור להפחית או להגביר את תחושות המגע (העמוקה והטקטילית) ובכך לעזור לילדים היפראקטיביים בעלי חוסר בתחושה הפרופריאוצפטיבית (התחושה העמוקה של השרירים והמפרקים) או בעלי הרגישות המגעית הנמנעים מחברה והתנסויות חברתיות העלולות להביא אותם במגע עם אחרים. המגע בNDFA הוא אמצעי תקשורת והיקשרות חשוב להתפתחות חברתית ומוטורית. ברפואה הסינית אנו משתמשים בטווינא (הפיזיוטרפיה הסינית) ככלי המגע שלנו לטיפול במגוון בעיות. התפיסה הראשונית בטיפול במגע הוא שעצם הנחת היד על מטופל מתחילה תהליך טיפולי. טכניקות הטוינא יכולות להיות עמוקות או שיטחיות, מהירות או איטיות בהתאם לצורכי המטופל וניתן להשתמש בהן עם ילדים הזקוקים למגע כחלק מהטיפול בהפרעות הקשב או ההמנעות החברתית שלהם. גם הטווינא לוקחת מהמגע את הקשר העמוק שנוצר בין המטפל למטופל כחלק מההליך הטיפולי.


בהמשך אביא פירוט של הגישה של הרפואה הסינית לתפיסת בעיות פסיכיאטריות בכלל, ובעיות בקשב וריכוז ובעיות לימודיות בפרט, וכיצד ניתן לתת זווית נוספת לאבחון ולטיפול בבעיות אלו, בשילוב שתי הגישות והכלים העומדים לרשותן. לרפואה הסינית אוסיף גם את אומנויות הלחימה, אשר משולבות כבר היום עם גישת ה-NDFA.

 

 

בן רוזנבלום,


מטפל בדיקור סיני ובטוונא, מאמן אומנויות לחימה סיניות (קונג פו וטאי צ'י)
מטפל בהפרעות קשב ולקויי למידה עפ"י גישת ה-NDFA בשיטת שתי חרבות (אומנויות לחימה)

שיתוף בפייסבוק
Please reload

הרשמה לבלוג

פוסטים אחרונים

Please reload

ארכיון פוסטים

Please reload

רשתות חברתיות

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

עמוד פוסט