IBS סינדרום המעי הרגיש

05/09/2017

 

 IBS ברפואה המערבית

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה בניידות דרכי העיכול שתוצאתה כאב המלווה בשלשול , עצירות או שילוב לסירוגין של השניים. [1]


זיהוי המחלה :

IBS היא תסמונת ללא רקע ברור וידוע ובעבר נקבעה רק לאחר שלילה של כל מחלת מעי אפשרית אחרת. כיום ישנם קריטריונים (שנקבעו בועידות רומא) המאפשרים אבחון סימפטומטי בלבד לקביעת המחלה. קריטריונים אלו נחקרו במחקרים ארוכי טווח והתגלו כיעילים כאשר רוב החולים שאובחנו ב- IBS  הציגו את אותם הסימפטומים לאורך השנים ללא התפתחות של מחלת מעיים אחרת וללא שינוי בסימפטומים מהם הם סבלו. בדיקות דם  לרוב הכרחיות ע"מ לשלול מחלות כמו צליאק וסרטן, אך לא נדרשות בדיקות פולשניות ע"מ לקבוע בוודאות  IBS .


גורמי המחלה:

 בעבר סברו כי   IBS הינה תסמונת פסיכוסומאטית ולא פיזיולוגית. כיום גישה זו השתנתה וניתן לשייך את הסימפטומים לגורמים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על הסובלים , כגון:


• לחץ-   המשחרר הורמונים המשפיעים על המערכת הסנסומוטורית של המעיים. 
• גנטיקה- קיימת סברה שישנו בסיס גנטי למחלה. ממצאים התחלתיים מראים נטייה לשינוי גנטי בחלבונים מסוימים אך ה מחקר בנושא עדין לא הושלם. 
• מחלות בדרכי העיכול- נמצא כי -7-32% חולים שסבלו בעבר ממחלות דלקתיות בדרכי העיכול פיתחו בהמשך סימני IBS . 
• תזונה-  הקשר לתזונה אינו מוכח לחלוטין,  אך ישנם חולים היודעים לזהות את  סוגי המזון המובילים להתקף. ובכל אין מספיק מידע על הקשר בין מזון ל-IBS, וכפי שנראה בהמשך המומחים חלוקים לגבי סוג המזון שיש לצרוך. 
• סרוטונין- למערכת העיכול מערכת עצבים עצמאית בעלת נוירונים עצמאיים המקושרים למערכת העצבים המרכזית דרך נוירוטרנסמיטר בשם סרוטונין (90% מהסרוטונין בגוף נמצא בבטן). מחקרים מראים שקיים קשר בין פעילות לקויה של הסרוטונין או של החלבונים האמורים לפנותו ממערכת העיכול לסימפטומים של IBS (כאבי בטן שילשועצירות ונפיחות). 

מתח, עימותים רגשיים, דיכאון, חרדה ותזונה לא מאוזנת עלולים להחמיר את התופעות. קבוצות אשר נמצאו רגישות יותר למחלה: צעירים, נשים, חולים במחלות דלקתית בדרכי העיכול לאורך זמן, שימוש באנטיביוטיקה לאורך זמן ונטייה לחרדה.


תסמינים:

הסובלים מתחלקים לשתי קבוצות עם תסמינים שונים


עצירות או שלשולים עם כאב, יציאות ריריות, כאב עמום או מכווץ בבטן אמצעית ותחתונה, נפיחות, גזים, בחילה, כאבי ראש, עייפות, דיכאון, חרדה וקושי בריכוז. יציאה לרוב מקלה על הכאב (המעי הספסטי).


שלשול או עצירות ללא כאב, שלשול פתאומי ודחוף לרוב אחרי אוכל או בבוקר.


נזקים:

הפגיעה העיקרית של המחלה היא 1- באיכות החיים (חיי חברה, זמן חופשי, עבודה או לימודים,שינה,מערכות יחסים). 2- בכלכלה. חולים (10-20% מהאוכלוסיה) מעסיקיהם, ומערכת הבריאות . כשהעלויות מגיעות עד ל-10 ביליון דולר מסיבות ישירות (תרופות וביקורי רופא) ועד 20 ביליון דולר בסיבות לא ישירות (הפסד ימי עבודה וירידה בתפוקה).


טיפול:

הטיפול המערבי הוא בעיקר תזונתי בהימנעות מקטניות והוספת כמות סיבים מבוקרת לארוחות.


בעבר הטיפול העיקרי היה במינון נמוך של נוגדי דיכאון , בשל השפעתם על תפקוד הסרוטונין ועל מערכת העצבים המרכזית. תפקידם העיקרי הוא בהפחתת כאב והם משפיעים רק על חלק מהחולים. כיום קימות תרופות עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד במחקרים:


טגסרוד עבור IBS עם עצירות. תרופה בטוחה לשימוש ומיעוט של תופעות לוואי.

 

אלדורון עבור IBS עם שילשול.  תרופה בעלת תופעות לוואי קשות ולכן מומלצת לנשים הסובלות מתופעות חמורות ביותר ללא הצלחה של טיפולים קודמים. תופעות הלוואי כוללות קוליטיס איסכמי ומחלות אחרות של מערכת העיכול הנוצרות בעקבות עצירות.


כיום כשהסיבות לתופעה מתבהרות,  מתחילות להופיע תרופות חדשות בשוק.


קיימות שיטות לא תרופתיות נמצאו יעילות מאוד. לדוגמא ביופידבק, הנועד ללמד את החולה מה קורה בגוף במצבי לחץ ואיך להכיר ולשלוט במצבים הללו (ברוב המחקרים שילבו גם היפנוזה,שיטת הרגעה וטרפיה קוגנטיבית).[2]

 

IBS ברפואה הסינית


עבור מטפלים ברפואה סינית ההבחנה הראשונה עבור IBSהיא לרוב LIV INV SP  . אך יתכן כי הבחנה זו אינה מספקת ומתעלמת מסנדרומים אחרים שיכולים להיות מתחת לפני השטח.כנראה שבסיס הבעיה הוא חולשה ב- SP עם סטגנציה ב- LIV אבל חשוב קודם כל לברר מה דומיננטי יותר ולבדוק אילו איברים מושפעים בנוסף. איברים נוספים כגון : HT,KID,ST,GB ,LI    העלולים להיפגע מהסינדרום או לעזור  ביצירתו , הינם איברים שעל פי הפתולוגיה המערבית ניתן להוכיח את מעורבותם בסינדרום הסיני.[3]


הרפואה הסינית מציעה כיום הרבה יותר מהמערבית בתחום,


למרות השיפור הגדול בתרופות והמחקרים הרבים שנעשו עדיין אין  ברפואה המערבית תשובה ל גורם ולדרך המניעה של  IBS. התפיסה ההוליסטית והרחבה יותר של הרפואה הסינית מציעה כיום טיפול רחב יותר מהרפואה המערבית ומטפלת בכיוונים מגוונים.  החל משינוי אורחות חיים ותזונה דרך דיקור ופורמולות צמחים אל נשימות וטכניקות הרגעה. חלק מהטיפולים הנ"ל אומצו ע"י הרפואה המערבית ומומלצים על ידי חלק מהרופאים לשיפור הפרוגנוזה אצל הסובלים מהסינדרום.

 

סנדרומים ו-DD


ברפואה המערבית קיימים שלושה סיווגים עיקריים ל- IBS :


• IBS-D  (עם שלשולים) 
•  IBS-C (עם עצירות) 
• IBS-M   ( עם תסמינים מעורבים של שלשול ועצירות לסירוגין). 

חשוב  מאוד לפסול מחלות כרוניות כמו קרוהן, קוליטיס וכיבים, טפילים וירוסים וחיידקים שגורמים לתופעות אקוטיות ודורשים התייחסות אחרת (אסטרטגית טיפול שונה ולפעמים אנטיביוטית)חשוב לוודא כי התסמינים (שלשול עצירות) מופיעים במשך זמן העולה על שלושה חודשים באופן קבוע. בשלב האבחון  עולה החשיבות של בדיקות מערביות העוזרות להגדיר את המחלה. רק לאחר שפסלנו כל דבר אחר ניתן לגשת  ולטפל בסימפטומים כחלק מ- IBS.


באופן קלאסי ברפואה הסינית מתויג חולה IBS  לסינדרום  LIV INV SP , אנחנו יודעים שלחץ, דיכאון, חרדה ורגשות מודחקים מדכאים את פעילות ההפצה של ה- LIV וגורמים ל- LIV QI STG .דאגה, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית או שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה מחלישים את ה-SP וגורמים ל- SP QI DEF המגביר את העיפות ומביא לשלשולים חזקים. כשהכבד מדוכא הוא זורם כנגד כיוון זרימת ה-SP ומחליש אותו חולשת ה- SP לא מאפשרת ייצור דם איכותי ,דבר הפוגע בהזנת הכבד . כך אנו רואים שהפתולוגיות באיברים אלו מזינות זו את זו.


קיימות מספר פתולוגיות משנה העלולות להיגזר משני המצבים ומשילובם:


 LIV QI STG  ואו SP DEFF יכולים להוביל לחוסר דם הראשון ע"י יצירת חום המכלה נוזלים והשני ע"י פגיעה בייצור. פגיעה זו בדם עלולה להוביל לפגיעה ב- KID YIN , מכיוון שיין מעגן את היאנג ומכיוון שחום ואש עולים למעלה עלול יאנג הכבד לעלות אל הריאות והלב שמעליו. במקרה כזה נראה גם תופעות הקשורות לאיברים אלו או עליה של היאנג ישר לראש וגרימה לכאבי ראש.


 SP QI DEF יכולה להביא להצטברות נוזלים ולחות שיחד עם החום שנוצר מתקיעות הכבד עלולה להפוך ל- D.H. וגם אז נראה את הסימפטומים המתאימים.


השילוב של שתי הפתולוגיות יכול להוביל לתופעה של אגירת מזון ו- FOOD STG  שתופיע כמזון לא מעוכל הנשאר בקיבה, עלול להפוך לחום ולערב את התופעות האופייניות לחום בקיבה וכמובן הפיכת ה- LIV QI STF  לאורך זמן ל- LIV BLD STS , דבר שיוביל לכאבים חדים וקבועים באזור הבטן, הראש ואזורים נוספים הקשורים לכך.


חולשת SP QI יכולה להוביל ל- KID YANG DEF ,תופעה שלרוב נראה אצל נשים לפני גיל המעבר ומאוחר יותר אצל נשים וגברים יחד. חולשה זו ב- KID YANG DEF גורמת לדיכוי הכבד ומכיוון ש- KID YANG עוזר בחימום והאידוי הנוזלים ב- SP  חולשה בו מובילה להצטברות של לחות. בנוסף גורם חוסר היאנג לקור המכווץ את כלי הדם וגורם ל-BLD STS  .[4]

 

למעשה כפי שכבר ראינו ניתן להתאים את הסיווגים המערביים ל- IBS למספר סנדרומים סיניים, מכיוון שהסינדרום LIV INVD SP  מופיע לצד סנדרומים נוספים כשהוא גורם  ל- IBS נשתמש ב-DD של שלשול ועצירות על מנת להבין את הסינדרומים הנוספים. כאמור על מנת לאבחן סינדרום כ- IBS על החולה לסבול ממנו למשך שלושה חודשים או יותר (כלומר מצב כרוני ממושך).

 

בשיטה הנקראת "דיקור לפי מרדיאנים" מחולק סינדרום ה- IBS סנדרומים על פי הדומיננטיות של האיבר.


• כאשר חולשת ה- SP היא הדומיננטית והכבד פולש נראה דומיננטיות של שלשולים. 
• סינדרום אחר הנקרא " SHO YANG STG & HOT " יראה עצירות דומיננטית, כאשר ה- TW מערב את מערכת העיכול. העצירות תגרם מחום דומיננטי ויובש או מכיווץ יתר, צואה יבשה או רכה כלומר החום לא חייב להיות דומיננטי. 
• את הסינדרום המעורב מייחסים ל- LIV HEAT שלפעמים תוקף ולפעמים לא. 
• סינדרום נוסף, נדיר יותר,  נקרא IBS PAIN . בסינדרום זה אין כל השפעה על היציאות והמטופל סובל מכאבים חזקים מאוד וחדים באזור הבטן.בנוסף יכולים להופיע נטייה דיכאונית, פלפיטציות וחוסר שקט, קשר בין ה- LIV ל-HT עם חום כלוא.  זהו המצב המורכב ביותר והקשה ביותר לטיפול בגלל הקשר הרגשי העמוק, והפגיעה הגדולה ב- SHEN.[5] 

 

טיפול ב- IBS


כמו הרבה טיפולים ברפואה הסינית אחד הדברים החשובים להצלחת הטיפול הוא שינוי אורח החיים.הוספת פעילות גופנית קבועה, שנוי תזונה והפסקת עישון חשובים מאוד בהקלה על הסימפטומים ב- IBS.


עקרון טיפול: באופן כללי נרצה להתייחס לאיבר הדומיננטי ולאיבר המושפע, כלומר אם ה- LIV תקוע ומציק ל-SP נפזר LIV ונתמוך ב-SP. לעומת זאת אם ה-SP חלש וה-LIV פולש נחזק SP ונרגיע LIV .זאת בנוסף להתייחסות לתסמינים הרלוונטיים, הפסקת שלשול או הנעת עצירות.

 

 התאמת נקודות דיקור עיקריות לפי סינדרום:

נקודות כלליות ל- IBS: SP3,LIV3, ST36, LIV13, LIV14

IBS עם שלשול דומיננטי: SP9, CV12, ST25, ST44, BL20, SP4

IBS עם עצירות דומיננטית: LI4, LIV2, ST25, SP15, CV12, ST44 [6]

כמובן שלכל סינדרום ניתן להוסיף נקודות רבות נוספות עפ"י הפגיעה הנוספת שנגרמה לאיברים אחרים, בסינדרום מעורב נשלב את הנקודות לפי סינדרום דומיננטי והתסמינים הקיימים.

 

בשיטת הדיקור לפי מרדיאנים קיימים שילובים שימושיים לטיפול ב-IBS:

PC7+LIV2- הנעת תקיעות ב- M.J והוצאת חום מה- JUE YIN

SP9+LU5- איזון ה- TAI YIN, הוצאת לחות מסיבית

ST36+LI11- לטיפול ב- YANG MING

PC6+ST44- הוצאת חום מה-M.J[7] 

 

 

טיפול ב- IBS באמצעות תזונה


תזונה נכונה יכולה להפחית משמעותית את הסימפטומים מהם סובלים חולי IBS והיא בהחלט מרכיב חשוב לשיפור איכות החיים של המטופל,  כשהיא נוספת לטיפול נכון ברמה הרגשיתמנטליתפיזית  (באמצעות דיקור, או כל שיטה שהוזכרה בתחילת המאמר). תזונה הינה . תזונה ואורח חיים בריא (ספורט, ללא עישון, ללא צריכה מוגזמת של אלכוהול וכו'...) הם הדרך להתחלת שיפור בחיי כל מטופל.


חשוב לשים לב לפתולוגיה שולטת: לחות, יובש, חום, קור ולהתאים את התזונה לאדם.

 

איך לאכול ?


הטיפול בתזונה הוא תהליך ארוך וחשוב לא לעשותו בצורה קיצונית ומיידית, ולהתחיל בצורה הדרגתית על מנת שיחזיק מעמד. ניתן לעשות בדיקות ולאכול סוג מסוים של תזונה במשך כמה ימים בכדי לבדוק אם היא הגורם לבעיה ולאורך זמן להשאיר רק מה שנוח לגוף לעכל. לא לערבב הרבה טעמים בארוחה אחת, לא לאכול מטובל או חריף מידי (עוד גורמי לחות או חום. "בבוקר אכול כמו מלך, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו עני מרוד" (מתוך הספר "הקיסר הצהוב"(. להימנע מארוחות גדולות מדי, פיזור מספר ארוחות קטנות לאורך היום מפחית את הרעב ויותר קל לעיכול.  לאכול להימנע מאכילה בשעה מאוחרת מדי (מומלץ לא אחרי 19:00 או לפחות שעתיים לפני השינה). להימנע משכיבה או תנועה יתרה לפחות חצי שעה מהארוחה. חשוב לאכול במצב רגוע ללא מחשבות יתר או הסחות דעת סביבתיות, ללעוס הרבה (20-30 פעמים), להניח את המזלג עד שבולעים, לא לאכול לכדי "פיצוץ", לאכול במידה סבירה.


באופן כללי אצל חולי ה- IBS ננסה למצוא גורמי תזונה שלא תיצור תנועת יתר במעיים (אם שלשול) או שתלחלח ותוביל ליציאות נוחות יותר (אם עצירות).

 

מה יורד מהתפריט?


שמנים מזוקקים ותעשייתיים ומרגרינה, אינם מכילים את המרכיבים שהגוף צורך משמנים איכותיים ולא רק שהם לא תורמים הם אף מזיקים לגוף, לכן כדאי מאוד להימנע מהם.  חשוב להוריד מרכיבים מעובדים מהתפריט כמו קמח לבן סוכר לבן, מלח לבן,קפה, מרכיבים אלו לרוב מלאים בסוכרים ומציקים למעיים. מזונות קרים ומוצרי חלב מחלישים SP וגורמים להצטברות של לחות במערכת שיכולה לפגוע באיברים נוספים. כדאי להמעיט בחיטה ובמוצרים המכילים גלוטן (לאורך זמן ניתן יהיה להחזיר אלא אם זהו אחד הגורמים לבעיה). מזונות לא מבושלים, כלומר ירקות לא מבושלים, חשוב להבין שלגוף קשה לעכל כרגע דברים קשים וגדולים, ירקות סולניים כמו עגבניות ותפו"א מגדילים את החומציות בקיבה ולכן כדאי להמנע. מוצרי סויה מכניסים קור למערכת,בוטנים, כדאי גם להימנע מאכילה של פירות בסמוך לארוחה, אם ישנה לחות עדיף להימנע מפירות (חוץ מתפוחים ירוקים ואגסים). במידה ויש גזים מרובים עם ריח חריף, כדאי להימנע מכרוב, כרובית, ברוקולי,צנונית וצנון. כדאי להמעיט גם באכילת בשר אדום העשיר בשומן והקשה יותר לעיכול.

 

ומה בכל זאת כדאי (או מה נאכל)?


מכיוון שלמערכת העיכול של חולי ה- IBS קשה לעכל מזונות קשים וגדולים, נמליץ בתחילת הטיפול לאכול אוכל מבושל ורך ככל האפשר, אם המצב קשה נבנה תזונה נוזלית למשך שבוע ולאט לאט נעלה את סמיכותה.

 

כדאי להתחיל את היום עם חצי לימון סחוט בכוס מים


בגלל אופי הבעיה וחולשת ה-SP ומערכת העיכול מומלץ להתחיל מקונג'י מאורז לבן אשר באיכותו נוח יותר לעיכול בגלל מיעוט הסיבים שבו, לאורז הלבן מיוחסת היכולת לספוח לחות לתמוך בצ'י.


לאחר זמן מה ניתן לנסות לעבור לדייסה משיבולת שועל (קוואקר), זאת כאשר הלחות פחתה ויש צורך בהזנת יין תוך שמירה והזנה של צ'י. שיבולת השועל בגלל האנרגיה המלחלחת והחמימה שלה תוכל גם לעזור לאנשים הסובלים מיובש וקור.


ירקות שורש מאוד מומלצים במיוחד הכתומים (גזר,דלעת,דלורית,בטטה) אך גם איתם חשוב להיזהר בכמות (כל דבר המועיל ל-SP עלול בצריכת יתר להוביל ללחות). בהתחלה כדאי לבשל אותם ולרכך אותם לכדי מרק, בכל מקרה גם עם התקדמות הטיפול כדאי לבשל את הירקות על מנת להקל על עיכולם.


עלים ירוקים כמו תרד,שמיר, פטרוזיליה, כוסברה ונענע מומלצים ומשפרים את מערכת העיכול תוך ספיחת גזים.


תבלינים ארומטיים כמו מנטה על סוגייה (נענע חריפה היא הכי חזקה ) מקלים על כאבי בטן.


זרעים סוככיים כמו קימל, כמון, זרעי שומר, אג'ואן (תבלין הודי המטפל ביחסי LIVSP ) וזרעי כוסברה סופחים גזים ומקלים על תפקוד מערכת העיכול בסילוק הפסולת מהגוף.


טפיוקה וקוזו (הצמח GE GEN ) מרככים את המעיים, הקוזו גם מווסת חום ויוצר שכבה מגנה על דפנות המעיים למינעת גירוי יתר ובנוסף מפסיק שילשול.


ג'ינג'ר, קינמון, הל, גלנגל, קליפות הדרים מצוינים למצבי קור וחולשה סופחים גזים, חלקם אנטי ספזמטים (קינמון, הל). חשוב להיזהר במצבים בהם יש LIV QI STG  ולהשתמש במידה. עוד במצבי קור ניתן ללעוס אחרי ארוחות אניס או פלפל סצ'ואני.


במצבי יובש ניתן להשתמש בשומנים בריאים על מנת לחלח את המעיים כמו טחינה בכבישה קרה (איכותית יותר) גם כאן להיזהר בכמות שלא להכביד על הכבד.


בשלשול נמליץ לאכול מזונות דלי סיבים ומבושלים היטב על מנת להקל את עיכולם, ולאט עם נראה שלשלול נוכל להעלות את רמת הסיבים.

בעצירות נרצה דווקא להרבות בסיבים על מנת להניע את מערכת העיכול.

בשני המקרים צריך לשתות הרבה מים (עצירות-לחלוח, שלשול פיצוי על נוזלים) וחשובה הפעילות הגופנית העוזרת לגוף לייצב את חילוף החומרים.[8]

 

 סיכום

הגעתי לנושא ה- IBS עם זווית אישית, מתוך חוויה של מה זה אומר לסבול מהתופעות שהסינדרום גורם.  גם אני התחלתי בבדיקה מערבית אצל הרופא שאמר לי קח כדור ותתמודד כי אין לי שום דבר אחר להציע לך. במהלך השנה חוויתי את כאבי הבטן הנוראיים שהגיעו בלי התראה וגרמו להפסיד המון גם בלימודים ,בחיים האישיים ופעמים שויתרתי על עבודה בשביל לא ל"הרגיז" את הבטן.


אתכל המתואר חוויתי כשהייתי תלמיד שנה שנייה לרפואה סינית ולמרות שלמדתי את הנושא לקח לי זמן להגיע לטיפול אצל מטפל שתחום התמחותו הוא בעיות גסטרואינרולוגיות.


בתוך חודש מתחילת הטיפול בשילוב של דיקור,צמחים,שינוי תזונה והוספת פעילות גופנית כאבי הבטן שלי כמעט ונעלמו לחלוטין ושאר התופעות נרגעו גם כן.


התחלתי לחקור את עולם ה- IBS וגיליתי שיש בו הרבה, שזהו עולם שנמצא בתהליכי מחקר בעולם המערבי ושנכון להיום הטיפול הטוב ביותר המוצע לפתרון הבעיה הוא הרפואה הסינית הלוקחת את כל מרכיבי הסינדרום ומטפלת בהם יחד.

 

[1] מרק המדריך הרפואי השלם, עמ' 525

[2] מתוך אתר האינטרנט .medscape.com, המאמר IBS -- Review and What's New   מאת Amy Foxx-Orenstein

[3] מתוך האתר www.sinit.co.il המאמר "תסמונת המעי הרגיש" מאת: ניר סולומון

  THE TREATMENT OF MODERN WESTERN MEDICAL DISEASES WITH CHINESE [4]     MEDICINE  SECOND EDITION BY BOB FLAWS & PHILIPPE SIONNEAU   עמ' 333-336

[5] מתוך ראיון עם ניר סולומון (מטפל ברפואה סינית ואחראי על הדיקור הסיני במכון הגסטרואינטרולוגי בשיבא תל השומר)

[6]  עמ' THE PRACTICE OF CHINESE MEDICINE BY GIOVANNI MACIOCIA 739-834

[7] מתוך הראיון עם ניר סולומון(מטפל ברפואה סינית ואחראי על הדיקור הסיני במכון הגסטרואינטרולוגי בשיבא תל השומר)

[8] החומר לתזונה הובא מתוך ראיון עם אייל שפרינגר (מטפל ברפואה סינית ותזונה מיקרוביוטית, מורה בקמפוס ברושים ובמרכז אלה) ומניר סולומון (מטפל ברפואה סינית ואחראי על הדיקור הסיני במכון הגסטרואינטרולוגי בשיבא תל השומר)


בן רוזנבלום,
מטפל ברפואה סינית (דיקור וטווינה)
מאמן אומנויות לחימה סינית (קונג פו וטאי צ'י)

שיתוף בפייסבוק
Please reload

הרשמה לבלוג

פוסטים אחרונים

Please reload

ארכיון פוסטים

Please reload

רשתות חברתיות

  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

עמוד פוסט